סלעים נפוצים בישראל
בישראל קיימים סוגים שונים של סלעים, וכל אחד מהם עשוי להשפיע באופן שונה על תכנון היסודות, אופן ביצוע הקידוחים, יציבות החפירה ופתרון הביסוס המתאים.
העובדה שבאתר מסוים קיימת שכבת סלע אינה מספיקה בפני עצמה לצורך תכנון. יש חשיבות להבנת סוג הסלע, דרגת הבלייה שלו, רמת הסידוק, רציפות השכבות, רגישות למים וקיום חללים או שכבות חלשות.
גיר ודולומיט
סלעי גיר ודולומיט נפוצים באזורים רבים בארץ, בעיקר באזורי ההר. במקרים רבים הם עשויים לשמש כתשתית טובה לביסוס, אך נדרש לבדוק את מצב הסלע בפועל.
בסלעי גיר, למשל, ייתכנו תופעות של סידוק, חללים או קרסטיות. דולומיט נחשב לרוב לסלע קשיח יותר, אך קשיחותו עשויה להשפיע על שיטת הקידוח ועל אופן ביצוע היסודות.
בזלת
בזלת היא סלע געשי קשה ונפוץ בעיקר בצפון ובמזרח הארץ. במצב תקין היא עשויה להציג תכונות הנדסיות טובות, אך גם בה חשוב לבחון את דרגת הבלייה, הסידוק והרציפות.
באתרים שבהם קיימות שכבות בזלת בלויות או בלתי אחידות, נדרש אפיון זהיר כדי להימנע מהנחות כלליות שאינן מתאימות לתנאי האתר.
קירטון וחוואר
קירטון וחוואר הם סלעי משקע רכים יותר, הנפוצים באזורים רבים בארץ. למרות שהם מוגדרים כסלעים, במקרים מסוימים הם עלולים להיות רגישים להרטבה, ריכוך, סידוק או שינוי בתכונותיהם ההנדסיות.
לכן, באתרים שבהם קיימים קירטון או חוואר, יש חשיבות מיוחדת לבדיקת תנאי הקרקע והסלע, ניקוז האתר, מפלסי מים אפשריים והשפעתם על הביסוס.
למה חשוב לבצע אפיון גיאוטכני?
סוג הסלע באתר משפיע על שאלות תכנוניות וביצועיות רבות: האם ניתן לבצע ביסוס רדוד, האם נדרשים כלונסאות, מה עומק הביסוס, האם קיימים סיכונים של חללים, בלייה, סידוק או רגישות למים, ומהן ההנחיות הנדרשות לביצוע בטוח.
יועץ הקרקע בוחן את כלל הנתונים במסגרת חקירת הקרקע, קידוחי ניסיון, תיאור שכבות הסלע, בדיקות מתאימות וניסיון הנדסי. רק לאחר בחינה כוללת ניתן לגבש המלצות ביסוס מתאימות לפרויקט.
סיכום
סלעים נפוצים בישראל, כגון גיר, דולומיט, בזלת, קירטון וחוואר, עשויים להשפיע באופן מהותי על תכנון יסודות וביסוס המבנה.